אנשים נורמטיביים, הרחוקים מרחק רב מעולם המשפט הפלילי, עשויים להניח, כי עבירות מין מבוצעות על-ידי עברייני מין סדרתיים ו/או על-ידי בעלי דפוסים עבריינים - ולא כך הדבר - בפרט כאשר המדובר בקטינים ובבני נוער!
לעיתים קרובות, בני נוער המבצעים עבירה מינית הינם תלמידים טובים, בעלי התנהגות טובה שחייהם מתנהלים באופן שגרתי ותקין, בפיקוח צמוד, מחנך, אוהב ומעניק של הוריהם.
פנייה לעו"ד המתמחה בעבירות נוער עוד בשלבים המוקדמים וקבלת טיפול משפטי צמוד, הינם צעדים מומלצים והכרחיים אשר מעניקים הן לילדים והן להוריהם את הכלים המתאימים והמקצועיים ביותר להתמודד עם המציאות החדשה שרובצת לפתחם.
קטינים ובני נוער אשר חשודים בפגיעה מינית בילדים אחרים זקוקים לטיפול, הכוונה וייעוץ מקצועי מייד עם פתיחת ההליך המשטרתי/משפטי נגדם.
בהתאם לנסיבות בכל מקרה, ישנן דרכים שונות בהן ניתן וכדאי לנקוט, על מנת לנסות ולצמצם את הנזק הנוכחי והעתידי, כגון: פעולות לשם סגירת התיק, בקשה לשימוע או בקשות אחרות לביצוע פעולות חקירה אשר יכולות לאושש את גרסת החשוד.
מערכת אכיפת החוק קובעת כללים מיוחדים בנוגע טיפול בקטינים והלן יובאו עיקר הכללים הנוגעים לתחום עבירות מין:
·גיל האחריות הפלילית עומד על 12 שנים ומעלה ועל כן לא יוגש כתב אישום נגד קטין מתחת זה.
·קטינים מתחת לגיל האחריות הפלילית יופנו לאבחון וטיפול של פקידי סעד.
·למשטרה אין סמכות לעצור או לחקור באזהרה קטין מתחת לגיל 12 החשוד בביצוע עבירת מין, אך היא יכולה לזמן אותו או את הוריו למסירת עדות.
·חקירת ילדים מתחת לגיל 13 מתבצעת ע"י חוקרי ילדים.
·חקירת ילדים עד גיל 14 המעורבים בעבירות מין מתבצעת על-ידי חוקרי ילדים מטעם משרד הרווחה.
·חקירת ילדים מעל גיל 14 המעורבים בעבירות מין נחקרים על-ידי חוקרי נוער במשטרה.
·קטינים מעל גיל 12 שביצעו עבירת מין מופנים על-ידי המשטרה לשירות המבחן לנוער, הן אם הוחלט לסגור את נגדם את התיק נגדם והן במסגרת ניהול התיק הפלילי נגדם.
תחום עבירות המין הינו רחב וכולל עבירות בעלות מדרג חומרה שונה, בהן ניתן למצוא, בין היתר, את העבירות הבאות:
אינוס - החדרת איבר מאברי גופו של אדם או חפץ כלשהו על-ידי אדם לאיבר מינה של אישה ללא הסכמתה החופשית.
המדובר בעבירה בדרגת חומרה גבוהה ביותר.
מעשה סדום - החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם.
המדובר בעבירה בדרגת חומרה גבוהה ביותר.
מעשה מגונה - מעשה שנעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים. המדובר בהגדרה רחבה המכסה מגוון רחב של מעשים כגון נגיעות באיברים מוצנעים.
המדובר בעבירה שהגדרתה רחבה ובהתאם לכך חומרתה משתנה.
מעשה מגונה בפומבי - הכוונה בדרך כלל, למי שחושף את איבר מינו לעיני אדם אחר בפומבי, ללא הסכמתו או תוך כדי ניצול יחסי תלות/מרות.
המדובר בעבירה מסוג עוון שחומרתה מתעצמת במקרה שהיא נעשית בפני קטין מתחת לגיל 16.
הטרדה מינית - מעשה פוגעני פיזי או מילולי הפונה כלפי אדם בניגוד לרצונו או שלא בהסכמתו, כגון: נגיעה באברי גוף, הצצה למלתחות, משיכה במכנסיים או בחולצה, שליחת פתקים או תמונות בעלי אופי מיני.
המדובר בעבירה בדרגת חומרת קלה יחסית שהינה עוולה פלילי ואזרחית.
פגיעה בפרטיות - לפי חוק הגנת הפרטיות ישנם מס' מקרים המוגדרים כפגיעה בפרטיות, כגון: בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו.
המדובר בעבירה מסוג פשע שחומרתה משתנה לפי נסיבות המקרה הספציפיות.
שיקולי ענישה בעבירות מין
מהחלטות בתי המשפט ניתן ללמוד על הקושי הקיים בגזירת דינו של קטין וכי קושי זה מתגבר ככל שגילו של הנאשם צעיר יותר, העבירות אותן ביצע חמורות יותר וכאשר אף קורבן העבירה הינו קטין הזקוק להגנה.
שיקולי ענישתו של קטין הינם, אם כן, שיקולים מורכבים וסבוכים הנוגעים למכלול אינטרסים שחלקם מנוגדים זה לזה ואשר להם השלכות ארוכות טווח.
נוכח החשיבות הרבה המיוחסת לשיקום נאשמים קטינים ובכדי לאזן כראוי בינו שיקול זה ליתר השיקולים, אימץ בית המשפט העליון את "המודל המעורב" המשלב בין ענישה והרתעה והמשך הליך טיפולי.
מפסיקת בתי המשפט בנוגע לסוגיית הרשעת או אי הרשעת קטינים שביצעו עבירות מין נגזרת ממכלול של שיקולים דומיננטיים, כגון: גיל הנאשם הקטין, חומרת מעשהו, הנזק שהסב לקורבן העבירה, נפיצות העבירה ועמדת שירות המבחן.
כמו כן, הכוונה משפטית מקצועית ונקיטה בצעדים טיפוליים עוד מהשלבים המוקדמים, מסייעים אף הם בתוצאה משפטית רצויה לפיה יימנע בית המשפט מהכתמת קטין שביצע עבירת מין - בהרשעה פלילית.
דרכי הטיפול שמטיל בית משפט על קטין אשר ביצע עבירת מין ולא מורשע בדין הינן מגוונות והן מגובשות על-ידי שירות המבחן לאחר היכרות עם הקטין, משפחתו ובחינת מכלול הנסיבות. יחד עם זאת, המכריע הבלעדי בהליך המשפטי הינו בית המשפט אשר אינו מחויב להמלצת שירות המבחן.
כך למשל, לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע הוגש כתב אישום נגד קטין שבהיותו בן 14 וחצי ביצע מעשה אינוס בילדה בת 12.
הקטין הודה בעבירה והתביעה הסכימה כי מחומר הראיות עולה כי המתלוננת הורידה את מכנסיה ותחתוניה מרצונה וכי לקטין היה בסיס להאמין שהיא רוצה להיות עמו בקשר מיני.
הקטין שולב ע"י שירות המבחן בקבוצה לטיפול בעברייני מין, הביע צער וחרטה על מעשהו ורמת הסיכון כי יחזור ויבצע עבירות מין נמצאה נמוכה.
נוכח שיקולים אלא ושיקולים אחרים שבאו לידי ביטוי מתסקירי שירות המבחן נמנע בית המשפט מהרשעת הקטין והורה כי יעמוד בפיקוח שירות המבחן לתקופה של שנה, יבצע 100 שעות עבודה התנדבותית ויחתום על התחייבות כספית בדבר התנהגותו בעתיד.
במקרה אחר, בפני בית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב, הודה קטין בעבירות של מעשה מגונה ואיומים, בכך שליטף את ישבנה וכשהחלה הקטינה לבכות - איים עליה הקטין. הן הקטין והן המתלוננת היון בין הגילאים 12 ל- 13 שנים.
תסקירי שירות המבחן לימדו על צעדים שיקומיים משמעותיים שעשה הקטין וכי הוא מבין את חומרת התנהגותו ומתחרט עליה.
לאור השיקולים הנ"ל ושיקולים נוספים, מחליט בית המשפט להעניק לקטין הזדמנות להמשיך בדרך חיים תקינה ונורמטיבית, נמנע מהרשעתו ומורה כי יעמוד בפיקוח שירות המבחן לתקופה של שנתיים, יבצע עבודות התנדבות ויחתום על התחייבות כספית בדבר התנהגותו בעתיד.
ובפני בית המשפט המחוזי לנוער בנצרת הודו 2 קטינים בני 13 ו- 14 בביצוע מעשים מגונים בנסיבות מחמירות במתלוננת בת 10.
באופן כללי, הודו הנאשמים הקטינים בכך שהורו למתלוננת להסיר את בגדיה ואחר שהתפשטו בעצמם, גהרו מעל גופה וחיככו את איבר מינם באיבר מינה.
לאחר חודשים בהם טופלו הקטינים בשירות המבחן הובאה בפני בית המשפט המלצה שלא להרשיעם בדין.
על אף התנגדות התביעה לאי הרשעת הקטינים, קיבל בית המשפט את המלצת שירות המבחן, בין היתר, נוכח גילם הצעיר, היותו של האירוע חד פעמי וחוסר שימוש בכוח פיזי.
בית המשפט מורה כי הקטינים יעמדו בפיקוח שירות המבחן, יבצעו עבודות התנדבות, יחתמו על התחייבות כספית בדבר התנהגותם בעתיד ויפצו את המתלוננת בסך של 2500 ש"ח. בנוסף, מורה בית המשפט כי הנאשם היותר דומיננטי יופנה להמשך טיפול בשירות המבחן וישתתף בקבוצה טיפולית לעברייני מין.
טיפול וייצוג קורבנות לעבירות מין
הזכות למידע והדרכה
חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001 קובע את זכותם של נפגעי עבירה לקבל מידע הנוגע להם בשלבים מסוימים של ההליך הפלילי.
סעיף 4(א) לחוק מתייחס באופן מיוחד לנפגעי עבירה קטינים בהקשר של קבלת מידע וקובע כי "מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא קטין ייעשה תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות העניין בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו של הקטין, וברוח עקרונות האמנה בדבר זכויות הילד..."
הניסיון מלמד כי חשיפת הקטין הקורבן לעבירה ומשפחתו למידע, מקטין את הפחד, הקשיים וחוסר הוודאות ובאמצעות ליווי משפטי מטעם עורך הדין המתמחה בתחום הפלילי ובתחום עבירות הנוער הם יוכלו לממש את זכותם למידע על ההליך הפלילי המתנהל נגד מבצע העבירה, כדוגמת קבלת מידע כללי לגבי מהות ההליך הפלילי על כל שלביו, הצפוי לקטין קורבן העבירה בבואו לבית המשפט ומידע ספציפי בנוגע להתקדמות התיק ומועדי הדיון הצפויים.
תסקיר נפגע בעבירת מין
סעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 מאפשר, במקרים מסוימים, על עריכת "תסקיר נפגע בעבירת מין" והגשתו בפני בית המשפט כראיה לקביעת עונשו של הנאשם.
עריכת התסקיר הנ"ל כרוכה בהסכמת נפגע העבירה ובית המשפט המחוזי קבע כי לתביעה אין שיקול דעת בהגשת תצהיר מטעם נפגע העבירה במידה ונפגע העבירה מעוניין בהגשת הצהרתו.
כאשר מדובר בקטין שמלאו לו 14 שנים - אין צורך בהסכמת האפוטרופוס לעריכת התסקיר.
כאשר המדובר בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים - נדרשת הסכמת האפוטרופוס לעריכת התסקיר.
פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם לקורבן העבירה
נפגע עבירה רשאי למסור תצהיר בכתב על כלל הנזקים שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזקי גוף, רכוש ונזק נפשי.
תצהיר זה יוגש לבית המשפט ולנאשם עומדת הזכות לחקור את נפגע העבירה אודות הדברים עליהם הצהיר.
חשיבותו של תצהיר זה בכך שבית המשפט יתחשב באמור בו בעת פסיקתו בעניין גובה הפיצויים לנפגע העבירה.
סיכום
הורה או אחראי על קטין שהובא לידיעתו כי ילדו חשוד בביצוע עבירת מין צריך לפנות מייד לייעוץ של עורך דין המתמחה בעבירות נוער.
החקירות המשטרתיות בעבירות מין הינן רגישות במיוחד וליווי מקצועי צמוד יכול, למשל, למצות את הליך החקירה המשטרתי ולהביא לטיפול מהיר,יעיל וקצר.
נקיטה בצעדים נדרשים עוד מהשלבים הראשונים יכולים להכריע ולהשפיע על אופן סיומו של ההליך הפלילי ובהתאם להשפעתו על הקטין ועתידו.
השגת תוצאות רצויות כגון סגירת התיק או סיומו באי הרשעה יש להקדים ולפעול ונקוט בכל הצעדים המתאימים - כל מקרה לפי נסיבותיו.
מקור המאמר מאתר של עורך דין פלילי שולמית קהלת-אורן מנחם בגין 48, מגדלי אביב, תל אביב טל. 03-5373410, פקס. 03-5373412, נייד: 052-4604346 www.plili.org.il
